נכתב ע"י: חנן פרידמן
נכון להיום, תעשיית התחבורה והלוגיסטיקה אחראית ליותר מ־20% מהפליטות הגלובליות של גזי חממה (GHG). אם נבחן את הנתונים של ארגון OECD ביחס לציי הרכב המסחרי בצפון אמריקה, נראה כי כ־36% מהמשאיות נעות כשהן ריקות. באירופה מדובר ב־27% ובאסיה הנתון מטפס לכ־40%.
על רקע זה, הדרישה לפתרונות יעילים הולכת וגוברת, במיוחד כאשר הביקוש לשירותי לוגיסטיקה ממשיך לעלות במקביל לצמיחה הכלכלית הגלובלית. שיתופי פעולה לאורך שרשרת האספקה הופכים הכרחיים. עקרונות הקיימות בתעשייה זו כוללים הפחתת טביעת הרגל הפחמנית, הפחתת פליטות CO₂, רעש וזיהום אוויר – תוך שיפור היעילות התפעולית.
המציאות בשטח: אתגרי ניהול ואוטומציה
יום העבודה של מנהל צי רכב עמוס באתגרים: עלויות דלק, שכר נהגים, תחזוקה, והתמודדות עם נסיעות ריקות. למרות השימוש הגובר בטכנולוגיות כמו מערכות ניהול תחבורה (TMS) ו־GPS, רבות מהחברות ממשיכות להסתמך על מסמכים מודפסים, דבר המעכב אוטומציה מלאה. כל טעות במסמכים גוררת התעסקות חוזרת, הדפסות נוספות ופספוס של הזדמנויות לייעול.
במציאות זו, נדרש איזון בין רווחיות פיננסית לבין מחויבות לסביבה. חברות הובלה – מקומיות ועם פעילות של הובלה בינלאומית – צריכות ליישם טכנולוגיות חכמות כחלק ממעבר חיוני לתפעול מקיים.
הסכם פריז והשפעתו על איכות הסביבה
הסכם פריז, שנחתם ב־2015 ונכנס לתוקפו ב־2016, הוא אבן דרך במאבק בשינויי האקלים. מטרתו: לצמצם את עליית הטמפרטורות מתחת ל־2 מעלות צלזיוס, ואף לשאוף למגבלה של 1.5 מעלות. המדינות החתומות מחויבות להציג תוכניות פעולה ולהתקדם לשקיפות ודו"חות שוטפים.
למרות האופטימיות, בוועידת האקלים (COP 25) שנערכה ב־2019 במדריד, הקהילה הבינלאומית כשלה בהשגת הסכמות משמעותיות, במיוחד בסעיף העוסק בשווקי פחמן גלובליים (סעיף 6). יחד עם זאת, האיחוד האירופי ממשיך להוביל עם יוזמת "הדיל הירוק", במטרה להגיע לאיזון פליטות (Net Zero) עד שנת 2050. התחבורה מהווה כ־25% מהפליטות ביבשת, עם יעד לצמצום של 90% בפליטות התחבורה עד ליעד הסופי.
שינוי תרבותי: ממילים למעשים
נראה כי יוזמות כמו Uber לא הביאו להפחתה במספר הרכבים, אלא להיפך. הפתרון, אם כן, אינו טמון רק בטכנולוגיה – אלא גם בשינוי תפיסתי עמוק. יש להדגיש את הרווח הכלכלי שניתן להשיג מצמצום פליטות: שיפור תפעולי, חסכון בעלויות ויצירת ערך חברתי וסביבתי.
לצד פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, כגון בינה מלאכותית (AI) ואינטליגנציה עסקית (BI), דרושים גם כלים מעשיים שיקלו על מנהלים בשטח – ובפרט מנהלי ציי רכב. כיום, אלו עובדים עם מערכות נפרדות שאינן מסונכרנות: GPS, TMS, מערכות אופטימיזציה ועוד. השילוב בין כל אלה לכדי מערכת אחת – One-Stop Shop – יהפוך את עבודת המנהל ליעילה פי כמה.
מערכת טראקנט – התנהגות בר קיימא
מערכת Trucknet של חברת מובילי נוע מהווה דוגמה מובהקת ליישום עקרונות של התנהגות בת קיימא בענף ההובלה והלוגיסטיקה. הפלטפורמה פועלת לצמצום משמעותי של נסיעות ריקות של משאיות, אחת הבעיות הסביבתיות המרכזיות בתחום, באמצעות התאמה חכמה בין מטענים זמינים למשאיות פנויות בזמן אמת. באמצעות טכנולוגיות מתקדמות כמו טלמטיקה, דיגיטציה, בינה מלאכותית ומערכות לניהול תחבורה, המערכת מאפשרת לא רק שיפור תפעולי, אלא גם הפחתה ניכרת של פליטות מזהמות. היכולת לחשב את פליטות גזי החממה (GHG) עבור כל משלוח, בשילוב עם אוטומציה מלאה של תהליכים לוגיסטיים, הופכת את Trucknet לכלי חיוני עבור חברות השואפות לפעול באחריות סביבתית ולשלב קיימות כחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה העסקית שלהן.
הפתרון: ניתוח חכם ותכנון מסלולים בר קיימא
מערכות מתקדמות צריכות לכלול מחשבון פליטות, לוח מחוונים מקוון ויכולת חישוב מסלולים אוטומטית בהתאם לנתוני תעבורה, תנאי שטח, מרחק ומשקל מטען. תכנון זה מאפשר לכלול אמצעי תחבורה מגוונים – כגון רכבות ואניות – במקום שימוש בלעדי במשאיות. כך נוצרות חלופות תחבורתיות משולבות, שמסייעות להפחתת פליטות וחסכון בהוצאות החברה.
מבט קדימה
הדרך להתנהלות בת קיימא בתעשיית התחבורה והלוגיסטיקה עוברת דרך טכנולוגיה, אך לא פחות – דרך שינוי תרבותי וארגוני. היכולת לחשב פליטות באופן מותאם למאפייני המשאית (שנת ייצור, משקל מטען, צריכת דלק) היא מרכיב חיוני בשיפור היעילות התפעולית ובשמירה על כדור הארץ.
