נכתב ע"י: חנן פרידמן
בזמני מלחמה, תחום ההובלה ממלא תפקיד חיוני בשרשרת האספקה, שכן הוא מבטיח העברת מוצרים ושירותים נחוצים לנקודה הנכונה במועד הדרוש. מאמר זה בוחן את ההיסטוריה של תובלה בזמן משבר צבאי, את המצב הנוכחי בענף ואת השפעותיו על הכלכלה. לבסוף, נציע תובנות לשיפור התובלה בישראל בעת מלחמה.
מלחמות גורמות לשיבושים ניכרים בשרשראות אספקה ובתחום התובלה, בין היתר בשל נזק לתשתיות והגבלת משאבים. רכבים כבדים הנדרשים ללוגיסטיקה האזרחית מוקצים לשימוש צבאי, ונהגים מגויסים למילואים ונחשפים למצבי קצה. דוגמה עכשווית לכך היא המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אשר פגעה בתשתיות כמו כבישים וגשרים, יצרה סכנות בדרכים, והובילה למשבר הומניטרי. אתגרים אלה מזכירים גם את הקשיים הלוגיסטיים של הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, שנדרש לוודא אספקה לחזית.
באזור הים השחור, הסכסוך גרם לסגירת נמלים ולהתייקרות של כ-60% בשילוח תבואה בין פברואר למאי 2022. הסנקציות על רוסיה הביאו להסבת המשלוחים מהרכבות לאניות, וכתוצאה נוצר עומס על שוק המכולות שהתאושש בקושי ממגפת הקורונה. תוצאה ישירה הייתה עלייה חדה במחירי השילוח ובמחירי המזון – כ-3.7% גלובלית.
השפעות הלחימה על ההובלות
בישראל, הלחימה מול חמאס יוצרת מציאות מורכבת ומשתנה. האתגרים עימם מתמודדת התובלה התפתחו לאורך זמן. פעולות הביטחון העלו את רמות הבידוק בנמלים, כולל בנמל התעופה בן גוריון, וגרמו לעיכובים. סגירת נמל אשדוד חייבה העברת סחורות לנמל חיפה, דבר שהביא לשיבושים חמורים. אחד הסימנים לכך הוא עלייה ראשונית במחירי הובלת רכבים מיובאים.
ככל שהעימות נמשך, הלחץ על מערכת התובלה גובר. בדיקות הביטחון והמתח המתמשך יוצרים הפרעות צפויות בשירותים אוויריים וימיים. כבר כעת יש מחסור בכוח אדם ובדיקות מוגברות. החרפה של המצב עלולה להביא לעיכובים חמורים ולזינוק נוסף במחירי השילוח.
השפעות הלחימה ניכרות גם במסחר האווירי והימי. לאחר מגפת הקורונה חלה ירידה בתעריפי שילוח ימי לישראל, אך עם פרוץ הקרבות המחירים עלו במהירות. העלויות עלולות להמשיך ולעלות בשל פרמיות ביטוח, והצורך באבטחה נוספת מקשה על הנמלים, במיוחד בתקופת מחסור בעובדים. חברות ההובלה מדווחות על עומס גובר. לדוגמה, MSC דיווחה על המתנה ממושכת במסופים באשדוד כבר בשבוע הראשון של הלחימה, כתוצאה מהנחיות חדשות לשינוע מטען מסוכן. אתרים אסטרטגיים כמו נמל אשדוד, אשקלון ומסוף הנפט בדרום הם מטרות לפגיעות טילים ולכן דורשים הגנה מיוחדת.
נוסף לכך, צווי 8 שגרמו לגיוס שליש מכוח האדם בתובלה פגעו בתפקוד החברות, כאשר גם הרכבים גויסו לשימוש צבאי, לרבות משאיות המשמשות להובלה בקירור קריטיות, דבר שהחריף את הפגיעה בשרשרת האספקה של מזון, תרופות וסחורות רגישות נוספות.
בהתחשב בריבוי האתגרים, נדרשת רפורמה משמעותית בענף התובלה במצבי חירום. גם אם המצב איננו בגדר משבר מלא, יש להיערך כדי לצמצם את הנזק האפשרי לכלכלה. פתרונות מבוססי שיתוף פעולה כלכלי עשויים לאפשר שיתוף משאבים יעיל בפלטפורמה מרכזית אחת.
לפני הלחימה, נסיעות ריקות היוו בממוצע כ-30% מתנועת המשאיות בעולם, עובדה המדגישה את הצורך בתיאום ואופטימיזציה, גם בשגרה. לפיכך, משרדי התחבורה והכלכלה צריכים לקדם מהלכים לעידוד מובילים וספקים לפעול בזירה מקוונת מאוחדת, שתנהל את שרשרת האספקה ותוטמע בשוק באופן מערכתי – כולל תחומים כמו יבוא, יצוא, חקלאות ומזון.
צעדים חשובים כוללים:
- מעבר לשיטות עבודה מודרניות ודיגיטליות.
- אימוץ מודל כלכלה שיתופית, המאפשר לכל השחקנים לפעול בשקיפות וביעילות בפלטפורמה מאובטחת. דגש מיוחד ניתן לקטעים היקרים ביותר בשרשרת – ההובלות בתחילה ובסוף.
- גיוון ספקים לצורך הפחתת תלות בשחקנים בודדים והגברת איתנות האספקה בזמני חירום.
- לוקליזציה של שרשראות האספקה, דרך שיתופי פעולה עם ספקים מקומיים.
- הגדלת מלאים להבטחת המשכיות תפעולית.
- ניצול משאבים של שותפים לוגיסטיים לתגבור רשתות קיימות.
- שמירה על תקשורת רציפה ושקופה עם לקוחות לצורך ניהול מיטבי של האספקה.
על טראקנט: מערכת לניהול תחבורה והרבה יותר
טראקנט היא פלטפורמת ענן חכמה לניהול ואופטימיזציה ודיגיטציה של תחבורה ולוגיסטיקה, שנועדה לצמצם נסיעות ריקות, להוזיל עלויות תפעול ולחזק את הקיימות בענף ההובלה. המערכת מבוססת על בינה מלאכותית, טלמטיקה ומערכות ניהול תחבורה (TMS), ומציעה התאמה אוטומטית בין משאיות פנויות למטענים זמינים. בנוסף, היא כוללת כלים מתקדמים כמו מערכת מכרזים, אפליקציות לנהגים וחישוב פליטות בזמן אמת, המאפשרים שיפור תפעול כולל ועמידה בתקני איכות סביבה. טראקנט הוקמה ב-2016 ומציעה פתרון מקיף וחדשני לחברות הובלה המבקשות לייעל את פעילותן ולצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלהן.
באמצעות יצירת מערך בקרה יציב, בשיתוף גופי ממשלה ושותפים מקצועיים, כמו החמ"ל הלוגיסטי שהקימה טראקנט יחד עם מועצת המובילים, ניתן להיערך מראש לאירועים ולצמצם את פגיעתם ברגע האמת. במילים אחרות, יש ליזום פתרונות ולא להגיב להם באיחור. אתגרי ההווה בישראל יכולים להפוך להזדמנויות לחדשנות ולייעול כלל התעשיות.
"לעולם אל תיתן למשבר טוב להתבזבז" – וינסטון צ'רצ'יל
